SI avvicina la festa di PURIM ... e non si puo non parlare di ESTER ...
'' STELLA'''
provo a tradurla in ebraico e poi la copio incollo in italiano ,-..
Prendo ancora una volta da DONNE CRISTIANE NEL WEB ...questa volta e la ''consorella SARA a portarci questo bel racconto ..
."למדנו אפוא למנות את ימינו
כדי שנזכה בלב חכמה . "
כמו רבים מהגדולים בהיסטוריה, אסתר מציגה את עצמה כדמות צנועה מאוד, יתומה יהודייה שחיה בזמן גירוש ישראל. תוך ארבע שנים מעמדה משתנה באופן קיצוני ואסתר מגיעה לרמה החברתית הגבוהה ביותר: היא הופכת למלכה של מעצמה עולמית גדולה, תפקיד שהיא מצליחה לחיות בתבונה.
הסיפור שאנו מוצאים בתנ"ך מתרחש בזמן המלחמות בין הפרסים ליוונים בארמון המפואר של האימפריה הפרסית בתקופתו של קסרקסס הראשון (486 - 465 לפנה"ס). שטיחי קיר ממיטב הכותנה, לבנים וסגולים, היו תלויים, עם חוטים של בד וסגול, מטבעות כסף ועמודי שיש. היו שם ספות זהב וכסף על רצפה של פורפיר, שיש לבן, אם הפנינה ואבן שחורה. המשקה הוגש בכלי זהב בצורות שונות, ויין היה בשפע בחצר, בזכות נדיבותו של המלך. כל זה מתואר במגילת אסתר א, ו-ז.
חשיבות רבה ניתנת לאישה זו: שמה מוזכר בתנ"ך 55 פעמים. אף שם של אישה אחרת לא חוזר על עצמו לעתים קרובות כל כך. רק שרה מתקרבת; שמה מופיע כשרה 35 פעמים וכשרי 16 ,.
המלכה שקדמה לאסתר נקראה ושתי, אישה אצילה יפהפייה שהיתה לה החוצפה לסתור פקודה בלתי סבירה מבעלה. במהלך משתה ארוך שבמהלכו שתה בכבדות, ציווה המלך אחשוורוש על שבעה סריסים לזמן לפניו את המלכה ושתי כדי להשוויץ ביופיה בפני הנסיכים. ושתי סירב, והמלך כעס מאוד... כעסו בער בתוכו.
אבל דווקא סירובה של ושתי אפשר לאסתר להיכנס לסיפור.
הילדה (שגדל על ידי בן דודה מרדכי, בן בנימין, שהיה אחראי על שערי ארמון המלך) מובחנת ביופייה ונלקחת עם שאר הבתולות הצעירות ויפות המראה אל ההרמון של המלך, כמועמדת למקומה של המלכה ושתי.
מכל הבנות שנאספו בסוסה, כנראה רק הדסה (שמה העברי של אסתר) לא עבדה אלילים. מלמדת כבת מרדכי, היא כנראה למדה ממנו את האמיתות הנוגעות לאל העליון, הנצחי.
פעם אחת לפני המלך אהב אחשוורוש את אסתר יותר מכל הנשים האחרות. הילדה מצאה חן וחסד בעיניו יותר מכל שאר הבתולות. הוא הניח את הכתר המלכותי על ראשה והפך אותה למלכה במקום ושתי.
לאחר שהפכה למלכה, שמה שונה מאדסה ( הדס) לאסתר ( הכוכבת) .
ועד מהרה היא מילאה תפקיד לא שכיח בחיי אנשיה, מאוימת בהרס. אסתר התמסרה לא להנאות, לנוחות ולמותרות של הארמון המפואר ביותר של אותה תקופה, אלא לשאיפות, לתקוות ולשאיפות של אנשיה.
כשאסתר הפכה למלכה, המלך אחשוורוש לא היה מודע לכך שהיא יהודייה, אז הוא ערך לה מסיבה גדולה ופטור את העמים הנשלטים ממסים. כל זאת משום שהוא נמשך לטוב ליבה ויופייה של אסתר.
כשחושבים עליה, אפשר לשער שבארמון המפואר הזה היא נעה בכבוד ובהדר, לבושה בגדי זהב, תכשיטים מכל הסוגים שבלטו בין שערה וליד עיניה קורנות בפליאה על מה שקורה לה. אנו יכולים לדמיין שהיא הבינה עד מהרה שהיא הושמה במצב הזה לא במקרה, אלא למטרה גדולה.
אסתר המלכה זכתה בחסד האנשים שסביבה, על:
. החוכמה שלו ,
שליטה עצמית
והיכולת לחשוב על אחרים לפני עצמך .
בינתיים אסתר מגלה שהמן, האהוב על בעלה, שונא את בני עמה. סופרים יהודים מודרניים תיארו את המן כהיטלר טיפוסי, מלא שנאה עד כדי יצירת תוכנית שטנית להשמיד עם שלם רק בשביל גאווה ושאפתנות אישית.
מול רשעותו של המן, מעשיה האמיצים של אסתר עומדים ופועלים , מוכנה להגן על עמה גם במחיר חייה.
אסתר במצוקה מהסכסוך המתמשך בין מרדכי להמן, אך היא מבינה שעליה לפעול במהירות ובתבונה.
הודעה מבן דודה למעשה מעמידה אותה פנים אל פנים עם אחריותה:
"למעשה אם אתה שותק היום,
הקלה והצלה יתעוררו ליהודים ממקום אחר;
אבל אתה ובית אביך תאבד;
ומי יודע אם לא הפכת למלכה למעשה
לתקופה כזו?"
(אסתר ד:14) או
אסתר נחושה: אישה חכמה ונבונה, צמה שלושה ימים ומערבת בכך לא רק את משרתיה, אלא גם את כל העם היהודי הנמצא בעיר סוסא. מול מצוקה כל העם צם וגם אם לא כתוב מתפללים.
לאחר מכן, אסתר מתכוננת ללכת לבעלה לעבוד למען עמה.
אם המלך, אדם הפכפך מאוד, היה במצב רוח טוב, הוא היה מצליח, אבל אם לא, הוא עלול היה לאבד לא רק את הסיבה אלא גם את חייו שלו.
בעוד אסתר מתכוננת להופיע בפני המלך, היא משמיעה את ההצהרה האמיצה ביותר שאמרה אישה בתנ"ך:
"אם אאבד, תן לי לאבד!" (אסתר ד' טז).
הנצח מתגמל הכחשה עצמית וצייתנות.
הכל בידיו; תוכנית הישועה והכוח לבצע אותה באים רק ממנו
אסתר היא אישה אמיצה ותקיפה, אבל מעל הכל יש לה אמונה כנה ומסירות למען עמה.
קראו את המשך הסיפור בתנ"ך...
כדאי לברר כיצד יפעל ה' בתגובה להחלטת אסתר! --
.CI SONO RIUSCITA??
IO NON SO NON LEGGO O SCRIVO EBRAICO ,SOLO NOIMAN E GIANNI POTRANNO DIRLO ,MA ECCO PER TUTTI IN ITALIANO ,
. -Prega, digiuna ed agisce
"Insegnaci dunque a contar bene i nostri giorni,
per acquistare un cuore saggio."
Come molti grandi della storia, Ester si presenta come una figura molto umile, un'orfana ebrea vissuta durante la deportazione di Israele. In quattro anni la sua posizione cambia radicalmente ed Ester raggiunge il massimo del livello sociale: diventa la regina di una grande potenza mondiale, un ruolo che riesce a vivere saggiamente.
Il racconto che troviamo nella Bibbia è ambientato al tempo delle guerre tra i persiani ed i greci nel palazzo suntuoso dell'impero persiano al tempo di Serse I (486 - 465 a.C.).
Arazzi di cotone finissimo, bianchi e viola, stavano sospesi, con cordoni di bisso e di porpora, ad anelli d'argento e a colonne di marmo. C'erano divani d'oro e d'argento sopra un pavimento di porfido, di marmo bianco, di madreperla e di pietre nere. Si offriva da bere in vasi d'oro di svariate forme, e il vino alla corte era abbondante, grazie alla liberalità del re. Tutto questo viene descritto nel libro di Ester 1:6-7.
Grande è l'importanza data a questa donna: il suo nome viene citato nella Bibbia ben 55 volte. Il nome di nessun'altra donna è ripetuto così spesso. Soltanto Sara si avvicina; il suo nome appare come Sara 35 volte e come Sarai 16, .
La regina che ha preceduto Ester si chiamava Vasti, una bella donna nobile che ha avuto l'audacia di contraddire un ordine irragionevole del marito. Durante una lunga festa nella quale aveva bevuto molto, il re Assuero ordinò a sette eunuchi di convocare la regina Vasti davanti a lui per far sfoggia di fronte ai principi della sua bellezza. Vasti rifiutò e il re ne fu irritatissimo... l'ira divampò in lui.
Ma proprio il rifiuto di Vasti ha permesso l'entrata di Ester nella storia.
La ragazza (allevata dal cugino Mardoccheo, un Beniaminita, addetto alle porte del palazzo del re) viene notata per la sua bellezza e condotta con le altre giovani vergini di bell'aspetto nell'harem del re, come aspirante al posto della regina Vasti.
Tra tutte le ragazze radunate a Susa, probabilmente solo Adassa (nome ebraico di Ester) non adorava gli idoli. Istruita come una figlia da Mardoccheo probabilmente aveva conosciuto da lui le verità riguardanti l'Iddio Altissimo, l'Eterno.
Una volta davanti al re, Assuero amò Ester più di tutte le altre donne. La ragazza trovò grazia e favore agli occhi di lui più di tutte le altre vergini. Egli le pose in testa la corona reale e la fece regina al posto di Vasti.
Divenuta regina, il suo nome è stato cambiato da Adassa, (il mirto) in Ester (la stella).
E ben presto ha svolto un ruolo non comune nelle vite della sua gente, minacciata dalla distruzione. Ester si è dedicata, non al piacere, alle comodità ed ai lussi del più suntuoso palazzo del tempo, ma alle aspirazioni, alle speranze ed alle ambizioni della sua gente.
Quando Ester è diventata regina, il re Assuero ignorava che fossa giudea, per lei fa una grande festa e sgrava di tasse i popoli dominati. Tutto questo perché è stato attratto dall'amabilità e dalla bellezza di Ester.
Pensando a lei, possiamo supporre che in questo palazzo magnifico si muovesse con dignità e splendore, portando abiti d'oro, gioielli di ogni sorta che spiccavano tra i suoi capelli e accanto agli occhi raggianti dalla meraviglia per ciò che le stava capitando. Possiamo immaginare che presto ha ipotizzato di essere stata posta a tale condizione non a caso, ma per un grande scopo.
La regina Ester ha guadagnato il favore della gente che la circondava, per:
la sua saggezza,
l'autocontrollo
e la capacità pensare ad altri prima che a se stessa.
Nel frattempo Ester scoprire che Aman, il favorito del marito, odia la sua gente. Da scrittori ebrei moderni Aman è stato descritto come un tipico Hitler, pieno di odio al punto da ordire un diabolico piano per distruggere tutto un popolo solo per orgoglio ed ambizione personale.
Di fronte alla malvagità di Aman si oppone ed agisce il coraggioso di Ester, pronta a difendere la sua gente anche a costo della propria vita.
Ester è afflitta per lo scontro in corso tra lo Mardoccheo e Aman, ma si rende però conto che deve agire subito e con saggezza.
Un messaggio da parte del cugino la mette infatti di fronte alla sua responsabilità:
"Infatti se oggi tu taci,
soccorso e liberazione sorgeranno per i Giudei da qualche altra parte;
ma tu e la casa di tuo padre perirete;
e chi sa se non sei diventata regina appunto
per un tempo come questo?"
(Ester 4:14 )
.
Ester è risoluta: donna saggia e prudente, digiuna per tre giorni e coinvolge in questo non solo le sue serve, ma anche tutto il popolo ebreo che si trova nella città di Susa. Di fronte alla distretta tutto il popolo digiuna e, senz'altro anche se non è scritto, prega.
Poi, Ester si prepara ad andare da suo marito per adoperarsi per la sua gente.
Se il re, un uomo molto volubile, fosse stato di buon umore, ce l'avrebbe fatta, sennò, avrebbe potuto perdere oltre alla causa anche la sua stessa vita.
Mentre Ester si preparata a comparire davanti al re, fa la dichiarazione più coraggiosa mai fatta da una donna nella Bibbia:
"Se io debbo perire, che io perisca! " (Ester 4:16),
L'Eterno ricompensa l'abnegazione e l'ubbidienza.
Tutto è nelle Sue mani; il piano di salvezza e la forza di compierlo viene solo da Lui.
Ester è una donna coraggiosa, ferma ma soprattutto possiede una fede sincera e una dedizione alla causa della sua gente.
Leggete la continuazione della storia che trovate nella Bibbia...
vale la pena scoprire come Dio agirà in risposta alla decisione di Ester!
---GRAZIE SARA .
''morale della favola ,come si suol dire ...
.Ester sa che chiunque si presenti al re senza essere stato prima chiamato è reo di morte, secondo le leggi che vigevano allora nell’impero persiano, e sa che l’unica speranza di salvezza per il suo popolo è che lei infranga questo divieto, a rischio della propria vita.--
MA PREGA .. -
.Ester, “presa da un’angoscia mortale” (Est 4,17k), si rivolge al Signore, con parole come queste: “Vieni in aiuto a me che sono sola e non ho altro soccorso all’infuori di te, perché un grande pericolo mi sovrasta … Da’ a me coraggio … Tu sai che mi trovo nella necessità e che detesto l’insegna della mia alta carica, che cinge il mio capo nei giorni in cui devo comparire in pubblico … La tua serva, da quando ha cambiato condizione fino a oggi, non ha gioito se non in te, Signore, Dio di Abramo” (Est 4,17).-
-"Tu sei benedetto, Dio di Abramo, Dio di Isacco, Dio di Giacobbe. Vieni in aiuto a me che sono sola e non ho altro soccorso all’infuori di te, o Signore, perché un grande pericolo mi sovrasta.
Io ho sentito dai libri dei miei antenati, Signore, che tu liberi fino all’ultimo tutti coloro che compiono la tua volontà. Ora, Signore, mio Dio, aiuta me che sono sola e non ho nessuno all’infuori di te.
Vieni in soccorso a me, che sono orfana, e poni sulle mie labbra una parola opportuna davanti al leone, e rendimi gradita a lui. Volgi il suo cuore all’odio contro chi ci combatte, a rovina sua e di quanti sono d’accordo con lui.
Quanto a noi, liberaci dalla mano dei nostri nemici, volgi il nostro lutto in gioia e le nostre sofferenze in salvezza."
-«La piccola sorgente che divenne un fiume» (Est 10,3c)..
.SALMO 70
O Dio, vieni a salvarmi,
Signore, vieni presto in mio aiuto.
Siano svergognati e confusi
quanti attentano alla mia vita.
Retrocedano, coperti d'infamia,
quanti godono della mia rovina.
Se ne tornino indietro pieni di vergogna
quelli che mi dicono: "Ti sta bene!".
Esultino e gioiscano in te
quelli che ti cercano;
dicano sempre: "Dio è grande!"
quelli che amano la tua salvezza.
Ma io sono povero e bisognoso:
Dio, affréttati verso di me.
Tu sei mio aiuto e mio liberatore:
Signore, non tardare.
